חוצים במנהרה את כביש 85 ומתחילים את המסע לעבר הכנרת.
המסלול מקסים, קל להליכה זורם וחלקו מוצל ונעים.
העצירה הראשונה שלנו היתה בעין שבשבת, אחרי הכול חייבים קצת לאכול... וגם מצאנו איזה זרזיף קטן של מים!
משם ממשיכים אל הגיחון: פרויקט של מקורות שנועד לשאוב את המים
רצינו לספור את כמות המדרגות אבל נשברנו בדרך והעמוד חיכה לנו
ןבקלוז אפ - אחרי הכול נחל עמוד נקרא על שמו ..
אחרי כמה מטרים מסתיימת למעשה שמורת נחל עמוד (אפשר להשאיר רכב גם בנקודה זו - ולקצר את המסלול).
לאחר המעבר מתחת לכביש חוקוק ההליכה חשופה לשמש ואפשר לחפש את האדם הקדמון במנהרות השונות, אנחנו לא מצאנו וחבל.
ממשיכים בהליכה בשדות של קיבוץ גנוסר וכבר ממש אפשר להרגיש את הכנרת (בקטע טוב)
וככה סיימנו את המסלול והגענו לעין נון לבירות הקרות שחיכו לנו בצידנית.
המעיין בעין נון חביב, בדיוק המקום לעשות אמבטיה קרה לכפות הרגלים, אבל לא הצלחנו להתאפק והרגשנו דחף עז לטבול במימי הכנרת גם חשוב לציין שהשעה היתה מוקדמת מדי לחזור הביתה, שחלילה לא נצטרך לתקתק בסוף גם א.ערב) ולכן חרפנו את נפשנו, צעדנו דקות ארוכות בשבילים הלא נגמרים של קיבוץ גנוסר על מנת שנצליח לעלות על בגד ים ולשכשך באגם הלאומי (לא בטוח - שהשלב הזה היה חובה ...).
שוב נתקפנו רעב - אך כל המסעדות באזור היו בתפוסה מלאה וכך יצא שנסענו עד ל"פינה בראש" בראש פינה לנשנש בקטנה. לא ממליצות.
בנימה אופטימית זאת נצא לפגרת הקיץ שלנו ונקווה לשוב במהרה עם בוא הסתיו.
מה לסיכום? המסלול קצר מידי ובדיעבד היינו צריכות להמשיך עד למרגלות הארבל.
コメント