כהקדמה אבהיר ואומר שקבלת החלטות זה לא תחום ההצטיינות שלנו בכלל ובעיקר לא במקטע זה, התקשנו להחליט על שעת יציאה. כשהגענו להשאיר את האוטו בסוף המקטע החל לרדת גשם, מה שגרם לנו להרהר האם לצאת למקטע?? ההתלבטות נעה בין שופינג מפנק + ארוחת בוקר לבין 15 ק"מ בעליות של הכרמל + זרזיפי גשם נעלים בוציות וסכנת החלקה. אז החלטנו לא להחליט ונסענו לעגלת הקפה "ברוש" בעין איילה כי אין כמו פחמימות חמות וקפה לחיזוק היכולות ובעיקר חדות החשיבה.
כמובן שהוחלט על גשם, בוץ וסיפוק אישי אז יצאנו לדרך בעשר בבוקר בעליה תלולה לעבר מצפה עידו כהן ומשם לכיוון יער עופר.
היה לנו גשם בוץ והנאה מרובה, המסלול היה בסימן להספיק 15 ק"מ לפני השעה 16:00 שכן בדקנו מול siri שדיווחה שמחשיך ב 16:40, השארנו לנו שפיל של התברברות ועיכובים. הלכנו ביער עופר, צעדנו בשביל הבריחה בעקבות העקורים במלחמת העולם השניה והתחלנו לצעוד לכיוון מזרח.
עשינו עצירת צהרים בפנינת חמד מרהיבה ב"מקום של גל בסון" לוחם הנדסה שנפל בצוק איתן והגיע עד נק' זו בשביל. התוכנית שלו היתה להמשיך את השביל מנקודה זו. בתום המבצע גל לא זכה להמשיך אך משפחתו וחבריו הנציחו אותו בצורה מעוררת התפעמות, יהיה זכרו ברוך.
בחציית הכביש לעופר עלתה המחשבה לעשות הקפצה ולקצר את המסלול אך היא חלפה כפי שהופיעה והמשכנו לכיוון מערת הפעמון. השביל למערה סבוך ומסרבל את ההליכה, אך אחרי שעוברים את המערה הדרך קלה יותר ומאפשרת התקדמות מהירה (בשביל הכיף נתקלנו בשלוליות ענק ונאלצנו לפלס את הדרך
בסבך הצדדי).
סוף טוב הכול טוב הגענו ליעדנו 15:59!
עייפות רצוצות ועפות על עצמינו סיימנו את המקטע ה 17 שלנו בשביל ישראל, מיותר לציין שסיימנו בבירות קרות חטיפי סבבה משובחים ורגלים נפוחות. היה שווה ביותר!!
מסקנות חשובות לא לשכוח:
אוכל מרוכז - מטבלים, לחמים גבינות חצילים של אוליב וממולדה - נוסחא מנצחת!
צימר ללילה חייב להיות יפה, נקי ונוח במיוחד - לזכור לא להתפשר!
צריך להחליט מי מביאה שמפו מרכך וסבונים - זה לא עסק בלי!
אנחנו פ נ ת ר ו ת - חורכות את השביל!
Comments